פיתוח תעשיית מכונות מזון

ניתן לחלק באופן גס את הפיתוח של תעשיית המזון ומכונות המזון של ארצי לשלושה שלבים.
השלב הראשון
לפני שנות ה-50, הייצור והעיבוד של המזון התבסס בעיקר על תפעול ידני, שהשתייך בעצם לשיטת הייצור המסורתית של בתי מלאכה. רק בחלק מערי החוף הגדולות היה מספר קטן של מפעלי עיבוד מזון בשיטות ייצור מתועשות, והציוד ששימשו היה כמעט כל ציוד זר. מצבם של מפעלי עיבוד תבואה היה מעט טוב יותר מזה של מפעלי עיבוד מזון. מפעלי עיבוד התבואה המתועשים בשלב זה התבססו בעיקר על ייצור ועיבוד מתועשים של קמח. אבל באופן דומה, הציוד ששימשו את טחנות הקמח היה כמעט כל ציוד זר. ניתן לומר שלפני שנות ה-50 כמעט ולא היה בארץ מפעל הגון שהתמחה בייצור מכונות מזון.
השלב השני
בשנות החמישים-1970 של המאה ה-20 התפתחה מאוד תעשיית עיבוד המזון ותעשיית מכונות המזון, ומספר רב של מפעלי עיבוד מזון נבנו לאחרונה ברחבי הארץ, במיוחד מפעלים לייצור קמח, אורז ושמן מאכל. ברוב המפעלים הגדולים לעיבוד תבואה, התממשה בעצם שיטת הייצור התעשייתי הממוכן הראשוני. עם זאת, מפעלי עיבוד מזון באותו זמן עדיין היו בשיטת ייצור חצי-מכנית וחצי-ידנית. עיבוד מכני שימש רק בחלק מהתהליכים המרכזיים והעיקריים, בעוד שתהליכי ייצור אחרים עדיין השתמשו בשיטות פעולה ידניות מסורתיות. בהתאם להתפתחות תעשיית המזון בשלב זה, גם תעשיית מכונות המזון התפתחה במהירות. ברחבי הארץ נבנו מספר רב של מפעלים חדשים המתמחים בייצור מכונות תבואה ומזון. לאחר כמעט 30 שנות פיתוח, תעשיית מכונות המזון המקומית הצליחה בעצם לענות על צורכי הפיתוח של תעשיית המזון של ארצי, תוך תרומה משמעותית למימוש ייצור תיעוש המזון בשלב זה. תעשיית מכונות המזון יצרה בתחילה תעשיית מכונות עצמאית.
השלב השלישי
לאחר עידן הרפורמות שאחרי שנות ה-80, תעשיית המזון התפתחה במהירות. זאת בשל הכניסה לשלב השלישי, המדיניות הפתוחה והכנסת הון זר, קמו מפעלי עיבוד מזון רבים בצורת מיזמים בבעלות זרה מלאה ומיזמים משותפים. מפעלים אלה הציגו טכנולוגיית ייצור מזון מתקדמת לסין, וגם הציגו מספר רב של מכונות מזון מתקדמות לסין. מושפע מכך, יחד עם שיפור הדרישות החברתיות לאיכות, מגוון וכמות עיבוד המזון, תהליך הפיתוח והמהירות של תעשיית המזון ותעשיית מכונות המזון של ארצי קודמו מאוד. בשלב זה, על ידי עיכול וספיגה של טכנולוגיית מכונות מזון זרות מתקדמת, רמת הפיתוח של תעשיית מכונות המזון של ארצי השתפרה מאוד. באמצע ה-1980ים, תעשיית עיבוד התבואה ותעשיית עיבוד המזון של ארצי יישמה את הסבב הראשון של פרויקטים לשינוי טכנולוגי בקנה מידה גדול. לאחר סבב זה של פרויקטים של טרנספורמציה טכנית, תעשיית המזון מימשה במלואה מיכון ואוטומציה. לאחר הכניסה לשנות ה-90, בוצע סבב חדש של פרויקטים של טרנספורמציה טכנית. בסבב זה של טרנספורמציה טכנית, מפעלים רבים לעיבוד תבואה ומפעלי עיבוד מזון שדרגו את הציוד שלהם, או הציגו ישירות סט שלם של ציוד זר מתקדם, או אימצו ציוד מכני חדש המיוצר על ידי יצרנים מקומיים. ניתן לומר ששני סבבי פרויקטי טרנספורמציה טכניים אלה קידמו מאוד את התפתחות תעשיית מכונות המזון, ותעשיית מכונות המזון יצרה לחלוטין תעשיית מכונות עצמאית.